סימן א' קונטרס בדיני קדוש השם על סדר הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ח' הל' א' כל בית ישראל מצווין על קדוש השם כו' יעוי' בקובץ דכוונתו למעט עכו"ם ועדיין איננו מדוקדק מאי דדקדק כל בית ישראל, דמשמע דאתי לרבויי איזה דבר, ונראה דכוונה עמוקה כיון בזה דהי' אפשר למטעי דנשים אינן חייבות במצוות קידוש השם לכך בא הרמב"ם בלשונו הזהב להוציא זה דהנה איתא בירושלמי פ"ד דשביעית ה"ב ופ"ג דסנהדרין הל' ה' רבי אבונה בעי קומי רבי אמי עכו"ם מהו שיהו מצווין על קה"ש א"ל ונקדשתי בתוך בני ישראל, ישראל מצווין על קה"ש ואין העכו"ם מצווין על קה"ש, וא"כ להאי מ"ד בירושלמי ס"ל דהך בני ישראל קאי על הנאנס והמקדש את השם, והנה ידוע דבכמ"ד ממעטינן מבני ישראל בנות ישראל וא"כ להאי ח"ד אפשר דאף נשים אינן מצוות על קה"ש. והנה בגמ' דילן מבואר להדיא דנשים מצוות על קה"ש דהא פריך סנהדרין (ע"ד ע"ב) והא אסתר פרהסיא הואי אלמא דגם בנות ישראל מצוות על קה"ש. ואי"ל דהגם דמונקדשתי אימעוטי נשים מדכתיב בני ישראל, עכ"פ חייבות הן מהלאו דולא תחללו את שם קדשי דשם ליכא מיעוטא דבפרהסיא עוברין על שניהם כמבואר ברמב"ם (השל ד') וא"כ פריך הגמ' שפיר על אסתר, דאף דאינה מצווית על העשה דונקדשתי מ"מ הא מצווית היא על הל"ת דולא תחללו דז"א דא"כ איך פשיט בירושלמי דעכו"ם אינן מצווין על קה"ש מהא דכתיב בני ישראל דאכתי יש להסתפק דאפשר דחייבין דאף דאימעוטי מהעשה דונקדשתי עכ"ז אפשר דחייבין מלאו דולא תחללו וע"כ כיון דאימעטו מונקדשתי גם מולא תחללו פטורין דהלאו דולא תחללו לא קאי רק אהני דמצווין בהאי דונקדשתי דאיתקשי להדדי, דכל שישנו בונקדשתי ישנו בלאו דולא תחללו, וכל שאינו בונקדשתי אינו בלאו דולא תחללו או דהאי בני ישראל קאי נמי על ולא תחללו [אף דבתוך לא קאי עלי' דעש"ה עוברים אף בצינעה בע"ז ובשעת הגזירה כאשר יתבאר להלן איה"ש מ"מ בני ישראל אפשר דקאי עלי'] או דאם נימא דחייבין מולא תחללו, למאי הלכתא אימעטו מונקדשתי, דמאי נ"מ אי חייבין גם בעשה או מל"ת לחוד דאין שום נפקותא לדינא, וע"כ דאימעטי לגמרי דאין חייבין כלל, עכ"פ מוכח דא"א למפלגינהו הלאו מהעשה, וא"כ מדפריך בגמ' מאסתר מכלל דנשים חייבות בכל בלאו ובעשה. אמנם י"ל בזה דגמ' דילן אזלא לשיטתייהו: דהא בסנהדרין שם על הבעי' אי עכו"ם מצווה על קידוש השם קא פשיט מנעמן שאמר לו אלישע לך לשלום ולא פשיט מבני ישראל וכן יש עוד מ"ד בירושלמי שם, וע"כ הא דלא פשיט מבני ישראל היינו משום דס"ל דבני ישראל לא קאי אנאנס והמקדש את השם רק על הפרהסיא האנשים העומדים שם, וא"כ מבני ישראל לא מוכת רק דלפרהסיא ישראלים בעינן ולא עכו"ם וכן אמרו בסנהדרין שם לענין ט' ישראלים וכותי אחד דלא הוי פרהסיא אבל למעט עכו"ם ממצוות קה"ש מבני ישראל לא מוכח מידי ושפיר י"ל דקאי אף על עכו"ם כשהוא בפרהסיא בפני בני ישראל, כדאמר שם גבי נעמן לחלק בין בפני עכו"ם בין בפני ישראלים, וא"כ כיון דמבני ישראל לא מוכח למעט עכו"ם ממצוות קה"ש, הוצרך למפשט זה מנעמן [והפ"מ בירושלמי בסנהדרין שם במה"פ שנה בזה במח"כ], וא"כ להכי לש"ס דילן נשים מצוות על קה"ש דהא בני ישראל לא קאי אנאנס והמקדש, ומה"ת למעט נשים וזהו שדקדק הרמב"ם כל בית ישראל לאתויי נשים וכעין דאיתא באבות דר"נ (פי"ב) דמש"ה במיתת אהרן כתיב ויבכו אותו כל בית ישראל דבכו האנשים ונשים, ובמשה כתיב ויבכו בני ישראל דלא בכו רק האנשים לבד, והביאו רש"י בחומש אלמא דהלשון כל בית ישראל לאתויי נשים, וזהו נמי כוונת הרמב"ם בלשונו הזהב לאתויי נמי נשים דלפי הירושלמי הנ"ל הי' אפשר לפוטרן אמנם מש"ס דילן מוכח להדיא דחייבות כמבואר בסנהדרין שם דפריך מאסתר וכנ"ל. וכן י"ל דכוונת הרמב"ם לאתויי גרים דלהאי מ"ד בירושלמי הנ"ל, דס"ל דבני ישראל קאי אנאנס והמקדש את השם אפשר דגם גרים פטורין ממצות קה"ש דבכמ"ד ממעטינן מבני ישראל גרים, וכדכתבו התוס' סנהדרין (פ"ו א') ר"ה בני ישראל ועוד בכמ"ד, אבל לש"ס דילן דבני ישראל לא קאי אנאנס והמקדש ואף עכו"ם ס"ד לחיובי' אי לאו הראי' מנעמן, א"כ פשיטא דגם גרים חייבין בקה"ש, וזהו כוונתו כל בית ישראל אף גרים [ויש לעיין קצת בת"כ אחרי (פ' פ"ו וק"א וק"ו) ואמור (סי' ק"ד) דאף דכתיב בית ישראל צריך למכתב גרים דלכאורה גר איננו נכלל בבית ישראל אמנם שם צריך נמי רבוי' על נשים אלמא דגם נשים אינן נכללים וזה מבואר באבות דר"נ הנ"ל להדיא דנכללין ואפשר דכל בית ישראל שאני ויש לדחות עוד כל הני דת"כ הנ"ל. ומספרא נראה דבבית ישראל נכללין הכל נשים וגרים וכל השייכים להם]. ויותר נראה דאף להירושלמי הנ"ל נשים וגרים לא אימעוטי ולכ"ע חייבין במצוות קה"ש, דלא פליגי רק בטעמא מנלן למעט עכו"ם מקה"ש דמר יליף לה מבני ישראל ומר יליף לה מנעמן: אבל בדינא לא פליגי: וא"כ כי היכי דלמאן דיליף מנעמן גם נשים וגרים חייבין בקה"ש וכנ"ל ה"נ למאן דיליף מבני ישראל לא קא ממעט רק עכו"ם ולא נשים וגרים דהא לא פליגי רק בטעמא ולא בדינא, וכה"ג כתבו הראשונים בכמ"ד, ולדוגמא יעויין בר"ן קידושין פ"ב גבי כל שא"י לשמור את גיטה א"י להתגרש בשם ר"ה וה"נ דכוותי'. וכן מוכח דלכ"ע נשים חייבות במצוות קה"ש דאי ס"ד דלהאי מ"ד בירושלמי הנ"ל באמת אף נשים אימעוטי מבני ישראל וא"כ גם מלאו דולא תחללו פטורין וכנ"ל, א"כ הו"ל למחשב במתניתין בפ"ק דקדושין בהדי לאווי שנשים פטורין ויעוי' כפין זה בטו"א פ"ק דר"ה ד"ה צדקות לענין בל תאמר דנשים, וע"כ דלכ"ע נשים מצוות על קה"ש וכנ"ל. ואפשר עוד דכ"ע יודו דבני ישראל קאי נמי אנאנס והמקדש רק דמאן דיליף מנעמן היינו משום דבלא הראי' מנעמן הי' אפשר לדחות דבני ישראל לא קאי רק על הפרהסיא האנשים העומדים אצלו לכך דייק מנעמן דא"ל אלישע לך לשלום מכלל דס"ל לאלישע דעכו"ם אינו מחוייב בקה"ש ואלישע גופא י"ל דדייק לה מבני ישראל למעט עכו"ם, וא"כ הראי' מאלישע ונעמן אינה אלא איך לפרש הקרא דבני ישראל דאלישע גופי' מנ"ל הא אין נביא רשאי לחדש דבר, ע"כ שפיר י"ל דדייק לה מקרא דבני ישראל דסובר דבני ישראל קאי נמי אנאנס והמקדש וא"כ לפי"ז לכ"ע אף לשים דילן למסקנא דדייקינן מנעמן דעכו"ם אינו מצווה על קה"ש מפרשינן בתוך בני ישראל דהאי בנ"י קאי נמי אנאנס והמקדש ואפ"ה מבואר דאשה מצווה על קה"ש משום דמבני ישראל לא ממעטינן רק עכו"ם לחוד אבל לא נשים וה"ה גרים משמע מירושלמי הנ"ל דאף המ"ד דבני